מחשבות על סדר בריאות וחולי – עוז הרגש

מחשבות על סדר פנימי
מהו אותו סדר פנימי, ייקומי, אותו מקצב נשימה, אותו קוד המפעיל את הבריאה, את סדר
הדברים? יהיו אנשי דת שיפטרו את השאלה בנוכחות האלוהית, באל בורא הגן והשומר עליו,
יישות עליונה, המרכזת תחתיה את החוכמה מעבר לזמן ולמרחב הקובעת את סדר הדברים
ומניעה אותם במהלך של סיבה ומסובב, או במילים אחרות כחלק מתוכנית אלוהית כוללת, הכוללת
בתוכה את הסדר והיציאה ממנו. מאמר זה מניח לסוגיית האל ומרשה לעצמנו להתבוננן בעולם
התופעות בכלל ובשאלת הסדר בפרט.
ההנחה כי קיימת תובנה כללית בין שנקרא לה אלוהות, או טבע פותחת בפנינו יריעה אינסופית של
התבונות ותובנה בדבר מהותינו כיישויות אנרגטיות וחומריות האורגות קצב מרקם ורוח להוויה
אחת- החיים עצמם.
מהו אותו מקצב טבעי ייקומי של הטבע באדם? האם קיימת חוקיות אנרגטית הכוללת בתוכה את
האדם והסביבה בה הוא חי ? האם חוקי הטבע פועלים בתוכנו? איך זה קורה שמקצב זה סדר זה
משתבש? וכיצד ניתן להשיב את הסדר על כנו ?

אנרגיית החיים ותבניות לסדר:

אני מבקש להביא כאן התבוננות, פשוטה, בטבעו של האדם. התבוננות על טבע מהותו ללא
שיפוט, במטרה להבחין באותו הדבר שאילו שכבו לרגע שני בני אדם זה לצד זה, ונשמו עמוק
ולאט, עד שלפתע אחד מהם מת, מהו הדבר שברגע זה חסר לו, ועדין יש לשני, הלא לשניהם,
עדין יש דם, לב, ריאות, כבד וכו’ ובכל זאת אצל האחד זה עדין “עובד” ואצל השני כבר לא. הסינים
קראו ל”דבר הזה” צ’י )Qi )במערב, אנחנו מנסים כל העת לתרגם זאת למונחים שונים כמו
נשימה, אנרגיה, רוח חיים, כוח חיים.
ניתן לומר כי הצ’י איננו רק נשימה, כי אם הכוח לנשום, והוא מקפל בתוכו גם את פעולת הנשימה
עצמה, אך גם את המשמעות שלשמה נעשית פעולת הנשימה, בעבור מה לנשום. אבחנה זו איננה
פשוטה כלל ועיקר וממנה ינבעו מאוחר יותר הנחות עבודה מורכבות בדבר מצבי חולי ובריאות
המשקפים הלכה למעשה את מצב הצ’י בגופנו והקשרים מורכבים בין הגוף והנפש.
הפילוסופיה הסינית, שממנה צמחה הרפואה הסינית ידעה לאבחן סוגי צ’י שונים, והתחקתה אחר
דרך התפתחותו ויצירתו בגוף החי. הצ’י בתפיסה הסינית זורם בגוף במסלולים קבועים, ואחידים,
אצל כולנו, להם הסינים קראו מרידיאנים. במהלך שנים של מחקר, גילו סוגים של מרידיאנים
המאופיינים בהתנהגות שונה של האנרגיה הזורמת בהם, ומכאן גם של הפונקציונאליות של אותם
מסלולים ואותה אנרגיה. כל מסלולי האנרגיה האלו, כל אותן תעלות, ארוגות בגוף בעומקיו השונים
וכן בעומקי נשמתו. הפונקציונאליות היא פיזיולוגית ורוחנית באותה המידה. בתפיסה זו הגוף
והנפש יחד יוצרים מערכת אקולוגית אחת הנקראת בן אדם זכר ונקבה.
מערכת אוטונומית זו פועלת במערך יחסים מורכב בתוך מערכת גדולה יותר ומורכבת הנקראת
יקום. בתוך מערך היחסים האדם מושפע מהסביבה והאקלים בו הוא פועל, האקלים החברתי –
רוחני, רגשי מתח, תחושת בטחון, שלווה, סיפוק, והאקלים הפיזי – טמפרטורה, לחות, יובש, סוגי
מזונות ועוד. אבחנה לכאורה פשוטה זו, הכרחית להבנה בעודנו מחפשים מרפא למצבי חולי בהם
אותו סדר משתבש.
במהלך התבוננותי בעשר שנות עבודתי המאומצת עם מטופלים מורכבים, שאלתי אם ישנה
איזושהי תבנית מאפיינת לסדר אותו אני מבקש לאפיין ולהכיר?
הרפואה הסינית הגדירה מושג הנקרא JING , תמצית, מעין “בטריית חיים” של האדם, קידוד
גנטי, הקובע את חוסנו החיסוני, את מבנה גופו, את הפוטנציאל האנרגטי שלו, את חוזקו הפיזי. כך
שבתמונה של חוסר ב JING נראה פגיעה גנטית, נראה חולשת עצמות, נראה מבנה לא מפותח
2
מספיק. ה JING מתכלה עם השנים, אך הרפואה הסינית פיתחה המלצות בתחום התנועה,
התזונה והתודעה כיצד ניתן לשמר את ה JING ולמנוע כלייה מוקדמת מידי שלו. מתוך הבנה
מעמיקה של טבע האדם, וצרכיו, הפיזיים והרוחניים- נפשיים.
תיאוריית הצ’י מניחה כי הצ’י נוצר כל העת בגופנו תוך ניצול שלוש מקורות: ה- JING שהינו מולד
ומאוחסן בכליות, האויר והאנרגיה המופקת מתהליך הנשימה )Qi Kong )וצ’י המזון )qi Gu ,)
אותה אנרגיה זמינה המופקת בתהליך העיכול. לפי תיאוריה זו הצ’י הזורם במרידיאנים, היא אותה
אנרגיה המאפשר לאברים השונים בגוף )כליות, קיבה, ריאות, לב( לבצע את תפקודיהם. תיאוריית
הרפואה הסינית איננה מפרידה בין הגוף לנפש, ולכן לכל איבר תפקודים פיזיים כמו סינון הדם,
שמירת הדם בכליו, ועוד אך גם תפקודים נפשיים-רוחניים כמו יכולת אסטרטגית, כוונה, כוח רצון,
ועוד. פתולוגיות יתבטאו גם בהיבטים פיזיים-גופנייים וגם בהיבטים נפשיים-רוחניים.

כשהסדר מתערער

נעצור לרגע בדיון על הצ’י ונשאל מהו בכלל סדר או לאיזה סדר אנו מתכוונים? סדר ( order ) הוא
אותו חוק טבע האומר לפרחים מתי לפרוח, לתאים מתי להתחלק, לשערות מתי לנשור… סדר הוא
התבונה, תבונת הגוף הטבעית שיודעת לשמור אותנו בריאים וחיונייים. סדר הוא אותו מנגנון
מתוחכם המזהה פגיעה בתא ויודע לתקן אותו בתוך 54 דקות. סדר היא ואתה תבונה הגורמת
לתאי החיסון לסייר בגופנו ולזהות את אותו חלבון המעיד על נוכחות תא זר, היודעת לשלוח אליו
את המקרופאג’ים ולחסל אותו. אותו סדר שכשהו מתערער מתפתחת מחלה אוטואימונית בה
חלקים בגוף מזהים חלקים אחרים כזרים ותוקפים אותם. מה שומר על הסדר הזה?
נחזור לצ’י, הצ’י נוצר בגוף בתהליך שהזכרתי קודם, מתאסף בבית החזה )Qi Zeng -הצ’י
הנאסף( והופך לצ’י הטהור )Qi Zhong )אשר חלקו זורם במרידיאנים אל האברים וחלקו זורם
האם אפשר לזהות בתוכנו את הצ’י הזה? כוח פנימי, אנרגטי, המופעל כמו כבידה- ממתח פנימי
הנוצר ממתח בין שני כוחות מנוגדים הדוחפים פנימה והחוצה. ניתן לדמיין זאת כמו שרוול אנרגטי,
בו פועל כוח פנימי הדוחף החוצה, ומעטפת אנגטית המחזיקה את התוכן ודוחפת אותו פנימה.
המתח הזה הוא הצ’י, או במילים אחרות אנרגיית החיים. המתח הזה הוא הוא הצ’י.
המתח נשמר או נחלש באברים, )לדוגמא חולשת צ’י הכבד, או הטחול( ובמרידיאנים )KYO)
כלומר, בניסיון לתפוס את המושג המופשט צ’י, אנחנו מדברים על מתח. על כוח פנימי שנוצר
ממתח כלשהו, מהחזקה. מרשת אנרגטית מורכבת שעדין אין בידינו טכנולוגיה מתאימה כדי למדוד
אותה בפוטנציומטר, אך יש בידנו את הטכנולוגיה וההבנה כיצד ניתן להתערב ולהשפיע עליה.
אותו מתח, שניתן לדמיין אותו כעמוד פנימי, כשרוול שדרה אנרגטי המחזיק את החיים שלנו, את
כוח החיות שלנו, הוא אנחנו מהותינו. הוא אינו ממוקם במקום אחד מאחד והוא אנרגטי במהותו,
ומתקיים כל עוד מתקיים המתח, המתח הוא זה הגורם לתנועה, לזרימה. כאשר התנועה מופרעת
או המתח יורד, נוצרת סטגנציה. אם מחוסר או מעודף באותו המתח.
המתח הזה יוצר את הסדר ושומר עליו. כל עוד אנחנו “פועלים לפי הוראות היצרן”, או במילים
אחרות על פי טבענו האמיתי, הבסיסי, הסדר יכול להשמר – ונקרא לזה בריאות טובה.
כאשר יש פגיעה בצ’י ובהרמוניה שלו, יורדת היכולת לשמור על אותו מתח, על אותו עמוד שדרה
פנימי, אז נפגע ומתערער הסדר.
הפגיעה יכולה להיות מתמשכת ויכולה להיות פתאומית, היא יכולה להיות על רקע פגיעה רגשית,
כמו טראומה או על רקע פגיעה גופנית כמו תאונה. בכל מקרה יציאה מסדר משמעה כאוס, יצירת
חוקים פנימיים כאוטיים, הניתן להתחקות אחריהם כמו סרטן, דלקות פרקים, וכו’ בהם מערכות
בגוף יוצאות מסדר ופועלות בדפוסים לא בריאים, היוצרים מצבי חולי כרוניים אוטואימוניים
באופיים.
התבוננות בתפיסת הצ’י , דרך ייצורו בגוף ושימורו, מבטאים מערך פעולות, שנקרא לו אורחות
חיים.

אורחות חיים בריאות טובה וצ’י
ניתן לומר שאורחות חיים יתבטאו בתזונה, תנועה ותודעה: אלו מזונות אנו אוכלים, כמה התזונה
מותאמת לצרכינו הגופניים והנפשיים- רוחניים, האם אנו זקוקים ליותר חריף, יותר מתוק, יותר
3
מלוח, מזונות מקררים, מחממים, לדוגמא כשיש צינון מחשיפה לרוח וכו’ או תחושת בלבול והרבה
ליחה. מהי כמות המזון הנכונה.
כמה תנועה אנו עושים בחיינו, איזה סוג תנועה, וכמה התנועה שאנו עושים מחברת אותנו ומחזקת
את אותו עמוד שידרה פנימי, אנרגטי, עם התודעה הפנימית שלנו, עם מהותינו האמיתית, או
שפעילותינו מחוברת יותר למודל השרירי או החטוב של תפיסתינו התרבותית.
כמה פציעות ונזקים אנחנו רואים בקליניקה מפעילות הנתפסת כבריאה בחדרי הכושר.
ותודעה: תודעה היא מושג רחב המבטא אולי יותר מכל את הקשר, הדיאלוג, השקט והנוכחות
הפנימית שלנו עם מי שאנחנו באמת. התודעה בהקשר של אורחות חיים היא אותה מודעות
לתזונה נכונה, העשויה להתשנות בהתאם לצרכים הפיזיים או הנפשיים שלנו במהלך חיינו, היא
מודעות לאותה אנרגיה פנימית, מודעות למה מעלה אותה, מה מוריד אותה. תודעה היא גם
היכולת להתמודד עם מצבי דחק – היכולת לנהל סטרס, לנהל כעס, היכולת לזהות ולהניע את הצ’י
כשזרימתו נתקעת, אם בשל אכזבה, כעס, מתח או עצב.
לפי נתוני המכון הלאומי האמריקאי לבריאות הנפש בכל שנה סובל אחד מכל ארבע אמריקאים
מהפרעה נפשית. כ 45 מיליון אמריקאים סובלים מדיכאון קשה ושלושה מיליון מדיכאון קל. אחד
מכל עשרה אמריקאים נוטל תרופות נוגדות דיכאון. לפי נתוני המכון, ב- 8002 רשמו רופאים
אמריקאים 465 מיליון מרשמים לתרופות נוגדות דיכאון, וסך המכירות של תרופות אלה בארצות
הברית לבדה מוערך ב- 6.6 מיליארד דולר.
מאות מחקרים הוכיחו קשרים שונים בין אורח חיים ומחלות קשות שונות, כיום הדעה הרווחת היא
כי %50%-00 ממקרי הסרטן ניתנים למניעה ע”י אורח חיים בריא המתייחס לתזונה, לתנועה
ולתודעה.
חוקרים מאונ’ת מנצ’סטר, שאלו את אותה שאלה: האם סרטן היא מחלה מודרנית, אשר אורח
החיים המודרני גרם לה? החוקרים בדקו מאות מומיות – שאריות אדם וספרות מחקרית מתקופת
מצרים ויוון העתיקות ואף מתקופות מוקדמות יותר, וכולל את האבחון ההיסטולוגי הראשון של
סרטן במומיה מצרית. הם מצאו עדות מוחשית אחת בלבד לסרטן – ועדויות מעטות בספרות
המחקרית להתרחשותו. לפי נתוני המחקר, שיעור החולים עלה דרסטית מתחילתה של המהפכה
התעשייתית, בעיקר סרטן בילדים; עובדה זו הוכיחה נקודה נוספת: העלייה בשיעורי הסרטן בעת
המודרנית אינה רק תוצאה של תוחלת חיים ארוכה יותר. פרופ’ רוזלי דייוויד, מעורכת המחקר,
אמרה: “בחברות מתועשות סרטן הוא הסיבה השניה לתמותה, לאחר מחלות לב וכלי דם. אך
בזמנים אחרים, סרטן היה נדיר ביותר. לא היה דבר בסביבה הטבעית שהיה יכול לגרום לסרטן.
לכן, סרטן חייב להיות מחלה שהיא מעשה ידי אדם, מזיהום אוויר ועד שינויים שחלו בתזונה
ובאורח החיים שלנו”. דייוויד הוסיפה שחשיבות המחקר בפרספקטיבה ההיסטורית שהוא נותן:
“בדקנו נתונים של האלף האחרון, לא של 400 השנים האחרונות, ובידינו מידע רב על שיעורי
המחלה”.
עבודות שונות מראות קשר ישיר בין תנועה בריאות וחולי, עבודת המראות יעילות בפעילות גופנית
על מצבי דכאון, שזו דרך מערבית לטיפול דומה ברפואה סינית במצבי דכאון הנובעים מתקיעות צ’י
הכבד )Stagnation Qi liver )בטיפול בדיקור, בצמחים ובמגע )שיאצו, טווינה( נבחר מרכיבים
המניעים את צ’י הכבד ומזינים אותו.
לסיכום קצר נאמר, שחלק מהווית האדם היא נוכחות אנרגיה פנימית, פוטנציאל אנרגטי, הנוצר
ממתח פנימי בין אספקטים שונים של אותו הכוח עצמו. הכוח הזה הוא אותה אנרגיה המאפשרת
לגוף חיים ותפקוד אופטימלי, כאשר הוא מאוזן. התפקוד האופטימלי עשוי להשמר אודות לשמירה
על יצירת תנאים סביבתיים נאותים- אקולוגיה, ותחזוקתם השוטפת. אשר בהינתן כי הם קיימים
יתאפשר לגוף לשמר את חיוניותו הגופנית והנפשית רוחנית.

אז מה זה הסדר הזה?
הסדר הוא אותו כוח פנימי, של צ’י כוח אנרגטי השומר על חוקיות הטבע להתקיים. הוא מתח פנימי
המופרע תדיר ע”י החיים עצמם, ומאיימים כל העת להוציאו מאיזון, ולהפר את שיווי משקלו. מדוע?
כי זה טבע הטבע. צמיחה, והתהוות נוצרים רק במצב דינמי של שינוי, של תנועה. קטסטרופות הן
4
חלק מההויה הטבעית, משברים ומוות הם חלק מתהליך צמיחה. הכל נחמד מעבר לים, לא כאן
אצלנו. אנחנו רוצים לחיות, ולהיות תמיד מאוזנים, תמיד בריאים – לנצח.
כשהמתח הפנימי, אותו כוח נפגע, או במילים אחרות כשהאיזון הפנימי היוצר כל העת את הכוח
הזה נפגע, מתרחשת יציאה מאיזון. יציאה מסדר.
אותה יציאה מאיזון שדיברנו אודותיה קודם מתאפשרת כתוצאה מפגיעה במישור התנועתי,
התודעתי, התזונתי או חשיפה לגורם פתוגני חיצוני עוצמתי הגובר על כוח הדחיפה, ההגנה הפנימי
שלנו. אותו צ’י מגן )qi wei )ברפואה הסינית, שהינו ביטוי של אחד ממאפיני הצי’ הפונקציונאליים.
יציאה מסדר, יכולה להתרחש עקב בשורה קשה, מחלה קשה, אירוע קשה, טראומטי שעברנו.
ובכל זאת ישנם אנשים העוברים טראומות קשות ואינם מפתחים סרטן או מחלות קשות אחרות,
הכיצד ? ביוק בשל אותו מנגנון. אם עבר האדם אירוע טראומטי אך הצליח לייצב את אותו עמוד
צ’י, וייצר שוב ובמהרה את הדחיסות האנרגטית היוצרת ושומרת על מבנה הצ’י, הוא יישמור על
יכולתו לשמר את הסדר.
הבנת המבנה הזה היא קריטית כשאנו מדברים על הבראה וחולי. בעיקר מאחר ותפיסת החולי
כפגיעה ביומולקולרית בלבד, לעולם לא תיתן את התוצאות הרצויות מבלי להתייחס לכלל מרכיבי
ההוויה האנושית, כשמדובר במחלות כרוניות.
לפני שנכנס ונרחיב מעט את ההתבוננות הזו חשוב להבדיל בין שתי סוגי פגיעות – או שתי
תפיסות חולי, האחת היא פגיעה מחבלה, כמו בתאונה, או פגיעה מגורם פתוגני חיצוני כמו
במלריה, בהן גורם הפגיעה איננו נובע משיבוש מהלך פעולה פנימי.
יהיו מרחיקי לכת שיאמרו, גם את אלו הביא האדם על עצמו, כי מחשבה יוצרת מציאות, ונבואה
מגשימה עצמה. הדיון הזה אולי מענין ואולי רלוונטי אך יסית אותנו לנתיב אחר, לכן נעזוב אותו
כרגע.

מה לוחץ על הסדר הפנימי?
ננסה להגדיר רק לצורך הדיון מהו סטרס? הפער בין תפיסת המציאות והדרישות שלה לבין תפיסת
העצמי והיכולות שלי.
יש צורך ביותר מקשר סטאטיסטי כדי להוכיח קשר בין סטרס לסרטן. אולם מהו סטרס? האם ניתן
להתספק בהגדרה כללית אחת למושג הרחב של סטרס ?
ישנו סטרס הנובע מציפיות מהמציאות, ישנו סטרס הנובע מאכזבה של אי עמידה בציפיות
בהתייחס למציאות, ישנו סטרס בתגובה למציאות – כמו פוסט טראומה, יכול להיות סטרס מתמשך
הנובע מהלחץ הפיזי שהמציאות יוצרת על האדם, לחץ זה ניתן גם הוא להתפרש לסוגי לחץ שונים
– וניתן כאן להבדיל בין לחץ של עמידה בציפיות שאי עמידה בהן יגרום לשבר בדימוי ובתפיסת
העצמי זה “לחץ מותרות” או הפחד מהכישלון. וישנו לחץ מתמשך הנובע מכורח מציאות או מסכנה
קיומית מתמשכת.
במצבי עקה – סטרס מתמשכים לעיתים נראה דווקא תמונה של לכידות והעצמה – העשויה
להתבטא אימונולוגית בעליה של המערך החיסוני ולאו דוווקא בפגיעה בו כפי שהיינו תיאורטית
מצפים לראות. כלומר בבחינת השפעת הגומלין שבין סטרס לסרטן או למחלות אוטואימוניות יש
לברר תחילה על איזה סטרס אנחנו מדברים, מהן האתיולוגיות להן, מיהם הטיפוסים המועדים
להם, ומהו מהלך הקריסה בו אנו צופים – מהו מהלך התצפית שלנו.
כאן אנו מתמקדים בסטרס המערער את הסדר הפנימי,
כלומר אין זה סטרס – הניתן להגדרה כמהלך עמידה מול מערכת ערכים או פעולות מציאות
לוחצות היוצרות פער בין תפיסת המציאות והדרישות שלה לבין תפיסת העצמי והיכולות שלי
לעמוד בדרישות אלו, אלא מהלך התרחשות נסיבתי של רצף ארועים מתמשך ארוך או קצר, חוויה
רגעית וחד פעמית או מהלך חוויה מתמשך אשר מביא לערעור הסדר הפנימי כלומר מביא לערעור
הביטחון במציאות, בסדר המציאות כפי שחוויתי אותו עד כה. כלומר, הורים יכולים לחוות אובדן
בנם היקר, ילדים יכולים לחוות גירושין, בני זוג יכולים לחוות גירושין, אדם יכול להיות נוכח בתאונת
דרכים קטלנית, או לחוות טראומות וארועים נוראיים אך עדין כל אלו לא יהוו עבורו זעזוע המערער
את עצם קיומו, כלומר שאלת הקיום, ושאלת סדר הקיום – שהיא חזקה ודרמטית יותר מהקיום ,
מאחר והיא מציבה בפנינו פחד גדול יותר מפחד הקיום, היא מציבה את הפחד מלהתקיים בסביבה
חסרת סדר. כלומר נראה את האתיולוגיה לפרוץ הסרטן במקרים בהם האדם חווה אירוע חד פעמי
5
או ארוע מתמשך, אשר בכל מקרה יוצר מהלך מתמשך של אובדן סדר. של כאוס פנימי, של
התשה.
אותו אובדן סדר או התשה נוצרת כתגובה לעומס יתר על המערכת הפנימית האחראית על הסדר,
עומס יתר על העמוד המרכזי על השדרה המרכזית המבוססת חווית מציאות הנותנת לנו ביטחון
באופן מודע או לא מודע.
בתוך כך פועלים על האדם כל אותם מרכיבים סביבתיים המשפיעים על תהליכי בנייה פנימיים
ואובייקטים להתייחסות כיוצרי סדר. כלומר , מודל ההתייחסות או אינדיווידואלי, כשם שוירוס
מסויים לאדם אחד יהוו מחולל מחלה ולאדם אחר לא, כשם שלכל אדם תבנית גנומית ייחודית. אך
התנהגותה בתנאים מסויימים ומוגדרים ניתנת לחיזוי כך גם כאן.
כלומר התמוטטות הסדר הפנימי וכניסה לאי סדר המוביל לירידה חיסונית דרמטית הגורמת
לכוחות פנימיים אנרכיסטיים לגבור על ככוחות הסדר, יכולה להתרחש אצל כל אדם בתנאים
שונים. כלומר יתכן ובאותה המשפחה עבור אח אחד הפרדות ההורים יכולה לערער את הסדר
הפנימי ועבור אח אחר לא יגרור הדבר תגובה קשה של איבוד סדר אלא פגיעה רגשית אחרת
שתתבטא בסמוך למועד האירוע או מאוחר יותר. לערכתי קשה מאד לצפות את תגובת האדם
לשבירת מערך הסדר הפנימי, בעיקר משום שהסדר נוצר כתוצאה ממערכת לחצים וקשרים
מורכבת , המושפעת מסך גורמים גדול.
לכן במחקר נצטרך להגדיר מהוא סטרס הגורם ליציאה מסדר? איך הוא מתבטא? מה תהיה
הסביבה הרגשית שתהווה בסיס לכך? אילו שאלות ימקדו אותנו לחוויה איבוד הסדר ?

האם לחץ או סטרס הוא המפתח לפרוץ המחלה ?
לטעמי לא. מדדי לחץ וסטרס מראים שונות בין אנשים שונים, והתמודדות עם מצבי לחץ שונה
מאדם לאדם. המרכיב הקריטי בהתמודדות עם הסטרס , העשוי לגרום לפגיעה בלתי הפיכה הוא
מצב היציאה מסדר.
כלומר, לחץ נפשי עשוי להביע את חותמו כאשר הוא מביא להתשה עמוקה של אותו כוח פנימי
השומר על הסדר. ואשר בהחלשו וקריסתו קורס מערך הסדר הפנימי ואיתו כוח העמידה וההגנה
של הליבה, אותה מערכת קידוד פנימית המקדדת את המערכת האימונולוגית.
אם נחזור שוב לסדר- אותו סדר, או כוח פנימי קשור בעצמי, ובתפיסת העצמי.
הייתכן שהסרטן פורץ כאשר האדם מאבד את העצמיות שלו? את הביטחון בעצמיות ? האם
הסרטן מתפתח על רקע פגיעה עמוקה בהגדרת העצמי ? האם מחלת הסרטן היא תוצאה של
איבוד הכוח להחזיק את הסדר הפנימי וכניסה למהלך כאוטי המתבטא בתהליכי צמחיה וגדילה
היוצאים מכלל שליטה ותפקוד, כמתבטא במחלת הסרטן?
תשישות )Fatigue )היא אחת ההתבטאויות של יציאה מסדר. האם תשישות היא פיזית או
נפשית? איזה טיפול הוא הטיפול הנכון לתשישות ? האם טיפול נפשי ? פיזי? תזונתי?

סיפורי מקרה : התפתחות מחלת הסרטן בסביבה של התשה ויציאה מסדר:

מטופלים רבים מציירים תמונה כאוטית של יציאה מ- order : יציאה מסדר מובנה ועמוק : כלומר
יציאה מהגדרות בסיסיות של מערכת ההפעלה הרוחנית של האדם בהתייחס לכל מעגלי חייו.
הקריסה בהגדרת העצמי בהתייחס להמשכיות : הסדר הפנימי מגדיר בתוכנו את הנכון ולא נכון אך
גם יותר מזה הסדר הפנימי מגדיר לנו את היום והלילה, את המחר את החודש את השנה, נותן לנו
את הביטחון הבסיסי בחיים את הביטחון שיגיע מחר. מטופלים רבים מציגים תמונה המורכבת
מתהליך המבטא התשה ויציאה מסדר. על פי רוב יכולתי לסדר אותם במשולב : התשה כל כך
עמוקה המביאה ליציאה מסדר.
לשאלתי ” האם הייתה תקופת התשה לפני אבחנת המחלה האם היית מותש ? ” ברוב המקרים
התשובה היתה כן. חד משמעית כן.
מטופל כבן 08 עם סרטן כבד וגרורות בריאות דו צדדי ,המטופל מזה 6 חודשים בטיפול משלים
בדיקור, שיאצו ופסיכולוגיה רפואית במקביל לטיפול הקונבנציונאלי, מספר על התקופה שלפני
המחלה : “הייתי מותש, נפשית ופיזית, היה עלי עומס מטורף הרגשתי שאני לא יכול לעמוד בזה “
6
לאחרונה הוחלט, לקיים הפוגה בת חודש בטיול הכימותרפי . ההפוגה נוצלה לחופשה באילת
“עשיתי חיים ניצלתי כל רגע ” ” זה התיש אותי , חזרתי בלי כוחות היה כיף אך כנראה שהגזמתי,
לא למדתי את הגבול שהגוף שלי יכול גמרתי את תקופת החופשה במיון, באפיסת כוחות מוחלטת
צניחת לחץ דם, הקאות וחולשה איומה” שאלתי, ” איך היתה התקופה לפני אבחנת המחלה ? “
לחוצה מאד היתי מותש נפשית ופיזית , התשתי את עצמי” ” עכשיו קרה לי מהלך דומה, היום אני
מבין את זה ” לפרוץ המחלה קדמה תקופה מאד לחוצה במהלכה נפטרה חמתו לה היה קשור
מאד, המוות הפתאומי נתןן את אותותיו. ” אני יודע שזה קשור לפרוץ המחלה, היתי חלש, לא
עמדתי בזה”
מטופל אחר בן 82 , חולה לימפומה מפושטת 4 stage ,בתקופת שירותו הצבאי כצלם צבאי, בעת
שחזר עם שני חיילים נוספים ממשימת צילום מתישה בלבנון, נהג הרכב נרדם והתנגש חזיתית
בעוצמה ברכב הבא מולו, שני נוסעי הרכב נהרגו , המטופל נפצע אנושות אך ניצל הודות לעד
שהנשימו עד לטיפול הרפואי. האשפוז הארוך ותקופת השיקום היתה קשה, ועד היום סובל מ-
PTSD ,אינו מצליח ליצור קשרים אישיים, סובל מפלשבקים מתקופת התאונה, וחרדות .
הוא למד תואר ראשון מנהל עסקים, ” אין לי nושג איך הצלחתי לסיים את הלימודים, בעצם לא
הייתי שם, הרבה מהשיעורים אני לא זוכר” במהלך שנת הלימודים השלישית נפתחה הזדמנות
לרכישת דירה לנכי צהל במחירים ותנאים מיוחדים, עד אז התקיים מקצבת נכות ממשרד הבטחון,
נשארה עוד שנה לימודים לסיום התואר, הלימודים מומנו על חשבון משרד הבטחון.” החלטתי
לרכוש את הדירה, השקעתי את כל חסכונותיי בדירה, לקחתי שיפוצניק, שעשה עבודה איומה
ובאמצע נעלם עם הכסף , אז הודיע לי משרד הבטחון שהוחלט לערער על המקרה שלי, אחרי
שבועיים קבלתי הודעה שאינני מוכר יותר כנכה צהל, היתי בלחץ מטורף, לא ידעתי מה יהיה מחר,
לא היה לי כסף לשלם למשכנתא שהתחייבתי, הייתי תקוע עם בית חצי הרוס בלי כסף לסיים את
השיפוץ, ובאמצע שנת לימודים בלי יכולת לשלם שכר לימוד לשנה השלישית. הייתי בטרוף, היו לי
חרדות והתקפי חרדה, הפלשבקים חזרו, לא ידעתי מה יהיה איתי , התחילו כאבי תופת בעורף
מרוב לחץ, הרגשתי שהלחץ גומר אותי, ידעתי שאני עומד לחטוף משהו ” באבחנת הפסיכולוג : “
המטופל סובל מחוסר אירגון, יש לו “אישיות לא מאורגנת” הוא לא מסוגל לארגן את מחשבותיו,
בכל פעם מוצג אדם אחר אישיות אחרת.” זו הפגיעה בעצמיות, פגיעה בהגדרת העצמי . פגיעה
עמוקה בסדר העולם, השמש כבר לא זורחת בבוקר ולא שוקעת בלילה, אין חוקיות ברורה – חוקי
הטבע משתבשים וכשהחוקים משתבשים , תאים קטנים מאבדים את הסדר . כפי שהגדיר
המטופל ” הייתי מותש, איבדתי את הסדר”
איבוד הסדר וההתשה כרוכים האחד בשני, באופן די ברור. הסדר המהווה את הליבה היושב במוח
העצם ומייצר דם : קרי גם כדוריות אדומות – שורה אדומה וגם את השורה הלבנה – מערכת
החיסון. אגדיר את הסדר כאותו קוד גנטי עיקרי המגדיר מה לייצר יותר, הוא הנותן את חותמת
הדם, הוא מהגדיר מה כן מה לא , יש סדר ברור בתוך ההתרחשות האינסופית, המלאה באינספור
פריטים וכיולים עדינים של מינוני מלחים, הורמונים, לחצים, נוזלים ומוצקים בגופנו. הסדר שומר
על בריאות טובה.
הסדר מבטיח שגם מחר תזרח השמש. הסדר הוא אותם חוקי טבע שמאזנים סרטונין, מאזנים
דופמין, מאזנים לחצי דם. מאזנים מלטונין כדי שנוכל לישון בלילה.

מהי אותה תשישות ?
ההגדרה לתשישות ברפואה הסינית היא Xu Qi חוסר QI( אנרגיית החיים( האתיולוגיה עשויה
להיות חולשת טחול )Spleen )או חולשת כליות )Kidney )ההתשה פוגעת בתחילה בטחול, אך
ככל שההתשה נמשכת זמן רב יותר ומעמיקה את פגיעתה כך נפגעות יותר הכליות ומעמיקה גם
הפגיעה בטחול. הכליות מהוות את מקור האנרגיה לפני ואחרי הלידה. הטחול מהווה את אלמנט
האדמה, הבית הסדר הביטחון. את הזמן שבין הזמנים , הזמן שעושה סדר, שמבטיח סתיו אחרי
הקיץ, ואביב אחרי החורף. החזרה הקבועה והמונוטונית, זו הבלתי מעורערת , המשפחה הבית
החם לחזור אליו אחרי יום עבודה מעייף.
7
בנקודת זמן מסויימת על ציר ההתשה כשהכליות והטחול מותשים, הסדר הבסיסי מתערער. לגוף
ולנפש אין די כוח לאחוז בסדר, ולהשליטו, וה- QI המוגדר כ- Blood of Commander מאבד את
אחיזתו.
ההתשה והתרופפות הסדר יכולה להתבטא בירידה בלבידו, בתאבון, בתאוות החיים, חולשה
של כוח הכליות. בהמשך נראה את הפגיעה בכליות מחמירה לא רק בפגיעה בכליות עצמן אלה גם
באספקטים שהיא אמונה ושולטת בהם כמו מוח העצם, מהי אותה שליטה בדם ? מהו איבוד
האחיזה ? ברמה השטחית היא ניוד הדם בכליו ממקום למקום והחזקת הדם בכליו. בחולשת QI
עקב התשה , תהיה פגיעה עמוקה בסדר שבייצור הדם, בבית החרושת לדם – מח העצם.

כמה מילים על מח-העצם – marrow Bone (ורפואה סינית)
מח העצם היא הרקמה הממוקמת בחלק הספוגי של העצם, ובה נוצרים תאי מערכת הדם: כדוריות
אדומות, תאים לבנים, טסיות, תאי-אם של מערכת החיסון שיבשילו ויהפכו ללימפוציטים מסוג T ו-
B ,תאי פלסמה המפרישים אימונוגלובולינים, וכן תאי המערכת הרטיקולואנדותליאלית: מקרופאגים
– תאים בולעניים המצויים בריאות ובכבד, ואוסטיאוקלסטים – תאים המצויים ברקמת העצם
1 הפעילה, האחראים לספיגת הסידן מהעצם
.
כל התאים הללו מקורם בתא-אם משותף הקרוי “תא גזע” ) cell stem pluripotent ,)שהוא בעל
יכולת התחלקות והבשלה לכל אחד מהתאים שלעיל. במח העצם מצויות כל שורות התאים
בשלבים שונים של הבשלה, ורק התאים הבשלים יוצאים לזרם הדם, בפיקוחם של מנגנוני בקרה
תאיים והורמונליים.
על פי הרפואה הסינית, שמונת המרידיאנים המיוחדים מהווים את התשתית הבסיסית ליצירת
הדם. הכליות )Kidney ( שולטות במח העצם, כאשר שלפוחית השתן ( Blader Urinary (מהווה
את אנרגיית ה -Yang המחממת את מח העצם ושולטת על קצב גדילת העצמות. בין שאר תפקידי
ה- BL נזכיר שהוא מאדה מעלה את ה- Qi Wei .בנקודה Ming Jing ( 4 BL ) פורץ ה- Wei
Qi החוצה ושוטף את מרידיאני ה- TMM .מכאן מעורבותה של שכבת ה – Yang Tai ( SI + BL
( בשליטה על כמות הדם, והמעורבות שלה בייצורו.
הכבד ) Liver )מאפשר את תנועת ה -Qi , מסנן רעלים, מייצר כולסטרול, מווסת הזנה, מנקה את
האברים הפנימיים, מפנה פסולת, שולט ב- Qi Wei ,הוא הגנרל בעל החוכמה שמחליט לאן
להפנות את ה- Qi .
בראיה מערבית, הכבד שולט בזיהוי העצמי, בלימפוציטים מסוג – T ,וביצירה של
2 אימונוגלובולינים
. בראייה הסינית מווסת ה – Liv את פעילות ה- BL ביצירה בפועל של התאים
הלבנים או האדומים במח העצם, ואחראי על שחרורם המבוקר לזרם הדם. מכאן אחריותה של
שכבת ה- Yin Jue על איכות הדם.
אחת המחלות הנפוצות בילדים שהציגו סיפור משפחתי של איבוד העצמיות או איבוד הסדר הפנימי
היא הלוקמיה. לוקמיה היא אחת מתוך 800 סוגי סרטן שונים,ונחלקת לתתי סוגים שונים אקוטיים
וכרוניים.
לוקמיה היא אחת ממחלות הסרטן הנפוצות ביותר בילדים, ועם סיכויי ההחלמה הגדולים ביותר.
האם הארעות לוקמיה בשכיחות גדולה כל כך יכולה להצביע אולי על יותר מקרים של יציאה מסדר
באקולוגיה הסביבתית בה גדלים הילדים של העת המודרנית?
נזכיר שאקולוגיה כוללת את האקלים :אקלים המזון, איכותו, אקלים האויר ואיכותו, האקלים
הרגשי, סמכות הורית, אקולוגיה משפחתית.

מהי לוקמיה?

4
המערכת הרטיקולואנדותליאלית היא מערכת הקשורה למערכת החיסון. היא מורכבת מתאים בעלי יכולת לבודד חלקיקים ומזהמים בגוף. יש בה
סוגי תאים שונים הנמצאים בכבד, בטחול, במח העצם ובמערכת הלימפה, ובכללם תאים מקרופאגים.
2
אימונוגלובלינים – immunoglobulin ,או בקיצור Ig ,הם כל אחד מקבוצת חלבונים בעלי מבנה דומה )גאמא-גלובולינים(
שפועלים כנוגדנים. זוהו חמישה סוגים של אימונוגלובולינים, שלכל אחד מהם תפקיד שונה: IgG , IgE , IgD , IgA , IgM .ניתן
להפרידם באמצעות אימונואלקטרופורזה.

לוקמה (סרטן הדם) הינה המחלה הממאירה השכיחה ביותר בילדים ומופיעה באחד לשלושת
אלפים ילדים בשנה לערך. במחלה זו משגשג תא הדם הלבן )לויקוציט( ללא בקרה, משתלט על
מח-העצם ומפריע לפעילותו התקינה. התא הממאיר )בלסט( הנמצא בזרם הדם, עלול להגיע
לקשריות הלימפה, לכבד, לטחול, למערכת העצבים המרכזית, לאשכים ולאברים נוספים.
.)Journal of American Medical Association(
איך נגרמת לוקמיה?

לרוב, הסיבה להופעת לוקמיה אינה ידועה. שינוי בקוד הגנטי ובכרומוזומים בתא דם אחד, יכול
לגרום להתרבותו הבלתי מבוקרת, ולהופעת “שבט” )Clone )שלם של תאי דם ממאירים על
חשבון התאים הבריאים. לרוב לא ידוע מהם הגורמים לשיבוש הקוד הגנטי, ומחקרים אפידמיולוגים
מנסים למצוא את הקשר לחשיפה לווירוסים שונים, כימיקלים מסוימים, קרינה ועוד. במקרים מאד
נדירים קיימת נטייה לפתח לוקמיה על רקע פגם גנטי – תורשתי.
ברפואה הסינית, שכבת ה- Yin Shao( Kidney + Heart ( היא ציר התמציות. ה- HT מאכסן
את ה- Shen ,האספקט השמימי של האדם. ה- KID את ה- Jing ,הפוטנציאל הגנטי, ופוטנציאל
התרבות התאים – הגדילה. השכבה כולה אחראית על יצירה תקינה של המוח ומערכת העצבים.
אפשר לראות את התפרצות הלוקמיה כפגיעה שהתרחשה ברמת הדם, ה- Xue ,ו/או ברמת
ה- Jing .פגיעה זו עשויה לגרום לייצור תאים פגומים. ישנם מצבים בהם מתפתחת הלוקמיה בשל
חשיפה לטוקסינים, ווירוסים ומכאן גם מעורבות הכבד .
מערכת החיסון מבצעת כל העת תהליך “תיקון” לתאים “מקולקלים”, שחל בהם שיבוש ברמת
האברונים או הגנום. גופנו “מתקן” תא פגום ומחזירו לתפקוד רגיל. בגופנו פועל מעין צוות טכני
היודע להכנס למערכת ההפעלה של כל תא, לאתר את התקלה ולתקנה. במידה והתא לא תוקן,
הוא עובר תהליך מבוקר ומסודר של פירוק. תהליך בריא זה מבטיח שתאים סרטניים הנוצרים
בגופנו בכל עת מושמדים ע”י התאים הלבנים כדבר שבשיגרה. הלוקמיה פורצת במקום בו תהליך
הבקרה לא מיושם, תא סרטני מתחלק ומתרבה, ונוצרת הפגיעה ברמת הדם ובשכבת ה- Yin Jue
.
אפשר לומר שהחוכמה לעשות “תיקונים” אלו מצויה בכליות, וכשל שלהן הוא שעשוי להוביל
להתפרצות המחלה.
מהי מידת המעורבות של שכבת Yang Tai ?האם כשל ב- Yang Tai עשוי להוביל ללוקמיה ?
ומהי מידת מעורבותה של השכבה בהפעלת מערכת החיסון, כקו ההגנה הראשון שלנו? נראה
שבלוקמיה לכבד ולכליות דומיננטיות גבוה יותר, משום שהפגיעה היא ברמת הדם, ולכן מדובר
בשכבות עמוקות יותר.
המחקר מצא סוגי סרטן המושפעים מנוכחות של גנים מעוררי מחלה כמו BRCA לסרטן השד
וחיידק לסרטן צוואר הרחם. אך בכל זאת לא כל נשאיות הגן חולות בסרטן השד וישנן שאינן
נשאיות וחולות. מהו הטריגר ?

חולות רבות מספרות : “כל חיי חייתי למען אחרים , שכחתי את עצמי,” ” עכשיו אני דואגת
לעצמי”. סיפור על התשה, על שגרה ללא אהבה עצמית. מצב בו ה- self לא חיי למען עצמו, לא
מצדיק את קיומו. לעיתים נדמה שהחולה חש כי הוא לא שווה מספיק כדי שמערכת החיסון שלו
תמשיך להלחם עבור קיומו, או במילים אחרות , הוא איבד את ההצדקה העמוקה ביותר להמשך
המאבק היומיומי של מערכת החיסון בחיידקים, טפילים ותאים סוררים, כפי שהיה עד כה.
מהתצפית שלי נראה כי ההכרה הזו באה בעקבות אותה חולשה והתשה העדר כוח עמידה לצד
שבר, משבר.
חולה בת 60 אלמנה אם לשני ילדים בריאה בדרך כלל, התאלמנה לפני 40 שנים, לבעלה ארע
התקף לב פתאומי במהלך נסיעה לארגנטינה לרגל חגיגות 00 שנות נישואים מאושרים ויומולדת
של האישה. ” מאז המוות אני לא יודעת אושר” לפני שנתיים הכירה בן זוג ” זה לא אותו דבר” “
כשחליתי אמרתי לו, אתה יכול ללכת אם אתה רוצה, לא רוצה להכביד עליך” ” הוא היה מופתע
וענה “עכשיו כשאת כל כך צריכה אותי” בהמשך הוסיפה “הוא איבד את אשתו כשחלתה בסרטן
השד לא רציתי להוסיף לו עצב” היא לא יכלה לראות את התמיכה שלו או לקבל אותה.
9
באבחנת מגע אזור ה Huang בגב היה חסום , תחושת בלוק חוסם. שיקפתי לה את האבחנה והיא
איששה “המחסן שלי מלא, אין הרבה בלאגן אבל הכל דחוס צפוף צפוף, אני צריכה לעשות מקום”
” 40 השנים האחרונות התישו אותי, ההתמודדות התישה אותי” אימה נפטרה במפתיע ” המוות
של אמא גמר אותי, לא היה לי כוח להמשיך להתמודד” חודשיים אחר כך אובחנה עם סרטן ריאות
גרורתי 4 stage . שאלתי “האם את מרגישה שהצער עזב אותך במהלך השנים ? ” היא ענתה : “
הצער לא עזב אותי הוא רק החמיר עם השנים, ונעשה לי יותר ויותר קשה.”
בראייה הסינית הפגיעה בריאות אינה מפתיעה כאיבר המזוהה עם רגש הצער. שוב התשישות
ואובדן הסדר, משהו בסדר העולמי שיש אמא, אבא, בעל משפחה וכו’ התערער. השבר ארע עם
מות האם. “זה גמר אותי”
מטופלת מקסימה בת 6 בריאה לחלוטין, ללא כל תסמינים שהם, חייה חיים שלווים עם אמא אבא
ואחות קטנה. מעולם לא שמעה את אבא ואימא רבים או צועקים, הם תמיד דאגו לשדר “עסקים
כרגיל” וסגרו חשבון “לא לעיני הילדים” כך הם התקדמו עד לסגירת כל פרטי הגירושין, ערב אחד
במקום לקבל מאבא נשיקת לילה טוב, הוא אמר: ” אני ואמא החלטנו להיפרד, היום אני כבר לא
אישן בבית, מהיום אני אגור לבד, ואתם תישארו עם אמא ” הילדה קבלה את ההודעה בהפתעה
גמורה, משהו עמוק בתוכה התערער, כל הסדר העולמי שובש, השמש כבר לא זורחת במזרח ולא
שוקעת במערב, בתוך 6 ימים התגלתה מחלת דם קשה ונדירה המלווה פרוק טסיות, הירידה
מהמיטה לוותה בשטפי דם בכל כף הרגל.בכל יום הם הגיעו לבית החולים לקבל מנת
טרומבוציטים. שאלתי את האם מה לדעתה הביא לפריצת המחלה בפתאומיות : ” הכל השתבש
לה, היא הייתה מבולבלת , מן בלבול עמוק קשה להסביר את מה שראיתי, את ההתנהגות שלה
באותו שבוע”
בתצפית מענינת שלא נבדקה מחקרית ראיתי עשרות ילדים שטיפלתי בהם במהלך ארבעת השנים
האחרונות אובחנו בסרטן בטווח של שנה מיום שאחד ההורים עזב את הבית. לרוב הם לא
מקשרים. ברוב המקרים לילדים הייתה נקודת חולשה קודמת: רגישות גבוהה.
צעירה בת 85 חולת יואינג סרקומה, מספרת על שירות צבאי ביחידה קרבית מיוחדת וסודית,
במהלכו נתבקשה לבצע משימות קשות המשלבות התמודדות קיצונית עם מצבי פחד. ” הייתי כל
הזמן בפחד מטורף ובמתח אדיר בעיקר מהבלתי נודע, לא יכולתי לדעת אף פעם מה יקרה בעוד
רגע. חיי הורכבו משניות בלתי צפויות שרדפו שניות בלתי צפויות, הייתי בלחץ אדיר. הלחץ התיש
אותי והפסיק לי המחזור, ירדתי במשקל, הייתי מותשת ” שנה לאחר מכן התחילו להופיע כאבי
תופת ברגל שלא אובחנו, המחלה אובחנה רק שנתיים מאוחר יותר כשכבר היו גרורות בריאות.
היום היא נלחמת באומץ, ועוברת תהליך מרתק של התבוננות ומודעות. “אני יודעת שהלחץ
שהייתי בו היה לא אנושי, ידעתי שזה לא עושה לי טוב . הגוף אותת לי אך לא הקשבתי לו” גם
במקרה הזה רואים שילוב של התשה עם איבוד הסדר. אותו סדר לפיו אנו יודעים כי השמש תזרח
בבוקר, במקרה שלה השמש יכלה לזרוח או לשקוע בכל רגע באופן בלתי צפוי לחלוטין, במשימות
שונות שמקומות שונים, ” אף פעם לא ידעתי איפה אישן הלילה, ואם בכלל אישן הלילה” הלילה יכל
להפוך ליום והיום ללילה. ובכל זאת לא כל החיילים ביחידות מובחרות וסודיות מפתחים סרטן.
תאוריית השבר המציגה גישה ביו מולקולרית בהתפתחות התא הסרטני גורסת כי לרוב נחוצים שני
שברים על הגן – האחד במנגנון הבקרה והשני במנגנון החלוקה או בתהליך החלוקה בכדי לייצר
טראנס לוקציה Translocation –שינוי מיקום על גבי הכרומוזום )כמו פילדלפיה( נראית כאן
הגיונית ביותר.
לא מספיק ערעור הסדר, צריך גם התשה. לא מספיקה ההתשה צריכה להיות גם חולשה קודמת.
הצ’י הפנימי, הליבה צריכה להיות מותשת מכדי לעמוד בזעזוע, מותשת מכדי להחזיק את סיכת
המצפן ולשמור על הסדר הפנימי. ההתשה הזו מחלישה את הצ’י הכללי ובכלל זה את הצ’י המגן,
כמו במדינה בה נחלש כוח השלטון, הסדר מתערער וכל כנופיית רחוב הופכת למליציה, כוח
המשטרה לא מצליח להשליט סדר, יותר ויותר תאי משפחה הופכים לתאים חמושים המתרבים
11
במהירות וכמובן מבחינת המדינה הופכים ללא תפקודיים – לא מיסים, לא שרות רק כוח –
שודדים, משתלטים ומתפשטים.
מרתק להשוות כמה כוח ומשאבים דרושים למדינה כדי למגר כנופיות רחוב חמושות שהלכו
והתפשטו במקומות שונים ברחבי המדינה ומערערים על קיומה.
אם כן מהם אותם מנגנונים התומכים ב QI הפנימי ומחזקים אותו , עוטפים ומזינים, המתערערים
בתקופת התשה עמוקה עד כדי איבוד השליטה ואיבוד היכולת להשליט סדר ? האם ניתן לתמוך
באותם מנגנונים כפעולת מניעה במצבים אותם אנו מזהים כאזורי סכנה, בהם עלול האדם
להתדרדר למצבי קריסה עמוקים ?
איזו מזמעות פיזית עשויה להיות לאיבוד העצמיות או איבוד ההכרה בחשיבות העצמית :”אף פעם
לא היתי מספיק חשוב, תמיד דאגתי לאחרים” לעיתים אני שואל: ” אם אתה מצדיק את זה
שמערכת החיסון שלך תצא מגידרה כדי להציל אותך? האם אתה ראוי למאמץ הזה? ” למרבה
הפלא התשובות שקבלתי לשאלה זו מגוונות.
ההתשה )Fatigue ) כאתיולוגיה מרתקת לא רק בהקשר לטרום המחלה אלא גם למהלך הטיפול
במחלה, כתופעת לוואי קשה של הטיפול הכימותרפי וכהתמודדות בתהליך השיקום. ההתשה
כתשישות ועייפות היא קומפלקס של תשישות פנימית, באספקטים רוחניים עמוקים המתקשרים
לסדרי בריאה בעיניו של החולה. במהלך השנה האחרונה טיפול במגע הראה שיפור ניכר בתלונה
על Fatigue במיוחד כשהטיפול ניתן במינון ותזמון מקביל לטיפול הכימותרפי. כלומר טיפול שיאצו
ביום הטיפול הכימי וטיפול נוסף כ-0 ימים לאחר מכן. שוב כל זאת בהתבסס על דיווחים
סובייקטיביים של החולים ולא על מחקר מבוסס היטב.
האם נוכל לפתח מחקר שכזה אשר יבחן האם היתה התשה טרם האבחנה ? והאם היתה יציאה
מסדר ? השאלה השלישית עשויה לעורר דיון נוסף אך האם נדע אז, אם יציאה זו מסדר ו/או
ההתשה היוותה גורם מזרז לפריצת המחלה?

על בריאות וחולי : איך אנחנו תופסים את מושג הבריאות ?
כמה אנחנו מגוייסים לתהליך הריפוי ? כמה מאמץ אנחנו מוכנים לעשות לשם ההבראה ?
מהי תפיסת המחלה בתרבות שלנו לעומת תרבויות אחרות לאורך ההיסטוריה, ומסביב לגלובוס?
תפיסת הריפוי או דרך הריפוי נובעת מתפיסת העצמי כיצד תופס האדם את עצמו. תפיסת הריפוי
לא יכולה להתעלם מהצורך בלכידות פנימית – בין הגוף לנפש.
כמה מטופלים היו שולחים את הסרטן במונית לביה”ח?
אותה תפיסה היא זו שמאפשרת לעשות ניסוי בחיות בכדי לבדוק תרופות על בני אדם התפיסה
אומרת שבילוגיה של תא מושפעת מהתא עצמו מבלי להתחשב למי התא הזה שייך, התפיסה
מאתרת תאים בעלי מפרט גנטי דומה ככל הניתן כמו למשל של חולדות או עכברים מבלי להתייחס
למערכות מורכבות יותר – מערכות ארגטיות המשפיעות על אותם תאים המצטופפים יחד ויוצרים
את אותו אדם או חולדה הנושאת אותם.
האם בהכרח ניסוי הבודק כיצד יגיבו תאי חולדה החולים בסרטן השד מסוג X ומקבלים טיפול
כימותרפי מסויים ינבא כיצד תגיב אישה הנושאת סרטן בעלי אותם מאפיינים גנטיים לאותה
כימותרפיה ?

האם לוסק לקיבה בעכבר או באדם יגיב אותו דבר ?
אם כן, מדוע אותו פרוטוקול כימותרפי משפיע אחרת על כל חולה? אם רפואה היתה מתמטיקה
פשוטה, בה 414 תמיד שווה 8 הרי שכאן המתמטיקה הרבה יותר מורכבת ובמשוואה הזו פעם
התוצאה תהיה 8 , פעם 0 ולפעמים 0 .כל זה מאחר וההתנהגות הביומולקולרית של התא, ברגע
שבאופן דימיוני הוצאת מהמעבדה והחזרת לאדם, יתחיל להתנהג בצוות, ממש כמו בני האדם
עצמם, שאינם חיים במעבדה, אלא בחיים, בתוך חברת בני אדם, כמו התאים בגוף החיים בחברת
תאים נוספים, ובתוך מערך אנרגטי פיזיולוגי המוזן באיכות מסויימת, של אנרגיה ופועל באקלים
אנרגטי משתנה פיזי ורוחני-נפשי.
11
מכאן ניתן להקיש למניעה ולומר שאחת הסיבות שאיננו משקיעים במניעה היא מאחר ואיננו
תופסים את האדם כמערך אנרגטי-פיזי-רוחני כלומר כתרבות איננו תופסים את שלושת מרכיבי
היסוד של בריאות טובה – תודעה, תנועה ותזונה, כפי שתפסו זאת בעולם העתיק, במזרח
ובמערב – נפש בריאה בגוף בריא,
אותה דיכוטומיה בפילוסופיה המערבית המעגנת את המחקר ופיתוח הרפואה כמדע, כמתמתיקה
עושה שוב ושוב את אותה טעות והנה היום חברות התרופות מודות בזה ומנסות לחפש פתרונות
יצירתיים, אך לא מספיק כנראה לעולם התוכן הקושר את האדם ובריאותו. האם תרופה אכן
מטפלת במחלה? האם תרופה = בריאות? כנראה שלא.
שוב ושוב אנחנו נתקלים בחולים הפונים אלינו בכאבי גב , בחרדה, או בחוליים כאלה ואחרים
הניתנים לטיפול ומניעה בתוך תוכנית התנהגותית הקושרות אורחות חיים – תזונה נכונה, תוך
התייחסות למטופל – חום קור, עודף חוסר, לחות ליחה, יובש )שמונת העקרונות ברפואה הסינית(
כל אלו לא יבואו לידי ביטוי בטיפול תרופתי כי התרופה אחרי עשרות מחקרים במעבדה תתייחס
לתא הבודד, לביולוגיה של התא מבלי להתייחס לביולוגיה של הנפש של בעל התא.
לכן הרפואה מערבית נכשלת בהבראת מחלות כרוניות אך מצליחה בטיפול בסמפטומים שלהן.
התוצאות המידייות והעדר הצורך בגיוס המטופל לתהליך ההבראה הוא מצד אחד היתרון לכאורה
הגדול של הרפואה המערבית – והופך אותה למכרה זהב ל כסף – תעשיית התרופות אך גורם לה
להיות האחרונה בשורת גורמי ההבראה. רוב התרופות אינן מבריאות.
לכן, תפיסת הריפוי במחלות כרוניות, ובעיקר במניעה איננה יכולה להתעלם מהמרכיב האנרגטי,
המרכיב המורכב, בו שומר האדם על הומאוסטאזיס פנימי, על איזון, תוך כדי תנועתו בזרם החיים-
מחוץ למעבדת הניסויים.
גישה זו רואה תוכנית טיפול, כמערך התייחסות כללי המתייחס לכלל מרכיבי אורחות חיים- תזונה,
תודעה , תנועה, כאשר גם אותם יש לבחון ולראות מהם אותם מרכיבים פנימיים הבונים את אותה
תוכנית.

מהי אכן התזונה הנכונה ?
מהו בכלל נכון ולא נכון בתזונה? רבים טוענים להסתמך על מחקר, אך מהוא המחקר הנכון? גם
טיפול כימותרפי מבוסס על מחקר. ואנו עדים לכך שרק %40 מחולי הסרטן המבוגרים מבריאים,
שגם על סוגיית ההבראה ניתן לדון, במסגרת אחרת.
הנכון ולא נכון, הוא כנראה פשוט. אוכל בסיסי ומקומי. אנחנו עדים לכך שרובנו אוכלים מזונות
מהונדסים, מעובדים, שלרוב הביולוגיה של מערכת העיכול שלנו מופתעת ומשתהה נוכח המפגש
המפתיע בפיתולי המעי. זוויות חדשות ומקוריות, כמו זוויות טראנס, וחידושים שונים המבטיחים
שאת המוצרים המקוריים שהטבע עוד לא הכיר, הוא גם לא יעכל. כמה מאיתנו יודעים מהי עונת
העגבניות ? והמלפפונים? האם קיוי ישראלי עשיר בויטמין C טוב ליהודים ? שאלות על מקום
ושורשים אינן שאלות של מה בכך, ויש להן משמעות של ריפוי וחולי.
רובנו ניזונים מתזונה לא מקומית, ובעיקר לא בעונתה הטבעית. ירקות מוקפאים, מקוררים, גידולי
חממות,יבוא, כל אלו ממש כמו המראה המצחיק משהו של פציינטית שהגיעה לקליניקה עם מחלת
חורף קלאסית – שפעת באמצע אוגוסט. בעבודתה היא עובדת במשרד קפוא וממוזג. במילים
אחרות היא חיה בלבנט ובאירופה באותו הזמן, לסרוגין. עובדת באירופה, יוצאת להפסקת עישון
בלבנט הרותח והמהביל, חוזרת לארוחת צהריים בה אוכלת מזון משובט ומתועש, ומקנחת בפרי
בריא שהגיע מארצות טרופיות אקזוטיות.
כך שאותו עקרון טבעי, או הקשבה לטבע האדם, ינחה אותנו גם כאן, בבחירת המזון, כמו בבחירת
שעות השינה, העבודה, שעות העבודה, סוג הפעילות הגופנית, רמת המתח וכו’.
נחזור שוב לעמוד האנרגטי, אותו כוח פנימי, אותה תבונה, חוכמת הגוף. היא איננה פועלת בתוך
ואקום, בתוך חלל מנותק סביבה, בתוך צלחת פטרי. היא חיה בתוך סביבה אנרגטית, מוחשית
לגמרי, במישור החוף או בערבה, בחרמון או באילת. לכל סביבת חיים צרכים משלה, מאפיינים
12
משלה. ממש כמו שבכל סביבה יש צמחיה מאפיינת, אמורה הסביבה לספק את כל צרכיה יושביה
החיים, בעלי חיים וצומח.
מדוע בעיות הבריאות המובילות הן דכאון, והשמנת יתר? האם ניתן לזהות מההתבוננות בהן
תובנות לגבי מהות הקשר בין הגוף לנפש? האם שתיהן אינן נובעות מניתוק עמוק בין שני
אספקטים אלו ומהעדר זיקה פינימית בתפיסת החולי והבריאות?
לא אחת אני שואל מטופלים – אילו הייתם נדרשים לעשות על עצמיכם סרט דימיוני של אדם בריא,
כלומר לתסרט את עצמכם כבריאים – איך היה נראה סדר היום שלכם בהתייחס לתודעה שלכם,
למודעות שלכם לגבי תהליכי החיים שלכם, בהתייחס לתזונה שלכם ובהתייחס לפעילות התנועה
בחיים שלכם?
רובם דיברו על יום המשלב פעילות גופנית סדירה, הליכה יומית, תזונה בריאה, פחות לחץ ועומס,
לא בהכרח בפועל אלא יותר בחווית העומס או במילים אחרות יכולת לעשות ניהול טוב יותר
לסטרס ולעומס רגשי, רובם תיארו מערכות יחסים טובות יותר בתוך המשפחה עם הילדים, יותר
הקשבה, זוגיות טובה יותר, מיניות טובה יותר.
אף אחד לא תיאר, מנה גדולה יותר של צ’יפס בארוחת הצהריים, או רביצה מול מסך הטלויזיה.
אולי באופן מעט מפתיע, מצאתי שלרוב האנשים מודל בריאות וחולי לא רחוק מהמודל המתואר
כאן, אך הוא בלתי מושג, ברוב המקרים בשל ניתוק פנימי והעדר התגייסות.
רובנו לא מגוייסים לתהליך הבריאות שלנו עצמנו. רובנו מעדיפים לקחת כדור, רובנו מעדיפים
להוציא מנה חמה להוסיף מיים חמים לערבב ולאכול, רובנו מעדיפים לקחת כדור להרזייה רובנו
מעדיפים להתעשר ומהר.
מטופלת בת 40 הסובלת מעודף משקל, הגיע למרפאתי במטרה לטפל בכאבי הברכיים שלה,
אבחנתי כי הכאב מגיע מדסהרמוניה בגב התחתון, לחץ מקומי ומשקל יתר, התגייסותה לירידה
במשקל לא עלו יפה, אך היא נענתה ליותר פעילות גופנית. עם ההטבה בכאב הורדנו את מינון
הפגישות, אך באחת הפגישות היא הגיע נסערת, עם קושי בנשימה ותחושת מועקה פיזית באזור
הסטרנום. המטופלת סיפרה על קשיים רגשים עזים הקשורים ביחסיה עם אימה אך לא רצתה
להרחיב, מכיוון שזה עשוי להוביל אותה שוב לבכי. לשיטתה פגישתנו הקלינית מכוונת לטיפול
בכאבי הברכיים ועתה היא מבקשת להרחיב את המסגרת רק להיום גם לכאבי הסטרנום. אך לא
בהיבטים רגשיים וסרבה להתייחס לנושא במסגרת הטיפול. בבחירת נקודות הדיקור היתה
התייחסות גם להרגעה והנעת צ’י באיזור בית החזה בכדי לשפר את כאביה. הצעתי לה מספר
דרכי טיפול ברפואה סינית, צמחים, דיקור, ועד דרכי טיפול חיצוניות כמו שיחות או טיפול בתנועה,
יצירה ועוד. היא בחרה בטיפול תרופתי.
אחת המשימות הקשות בקליניקה היא משימת הגיוס. גיוס האדם לגייס את כוחות הריפוי את
תבונת הגוף שלו עצמו. לרוב, הפציינטים מגיעים אחרי שכבר עברו המלצות, טיפולים שונים,
התייחסויות שונות, אך לא הצליחו לארוג אותם יחד לתוך משימת החיים.
רוב מיקרי הפרעות הקשב והריכוז המגיעים אלי לטיפול עם טיפול תרופתי ברטלין, סובלים מנכות
הורית לייצר מסגרת וסמכות. לילדים יש טלויזיה בחדר, אין מסגרת ברורה של שעות שינה, אין
מסגרת ברורה של מותר ואסור, הם לרוב סובלים ממשקל יתר – לא במסת הגוף אלא במסת
הצעצועים ושאר פריטי ” תקנה לי” חלק קטן מהילדים אכן סובל מעודף חום פנימי או חוסר איזון
הורמונאלי או אחר העשוי לגרום לאי שקט, שניתן לטפל בו תרופתית או בצמחי מרפא, בשילוב
הקניית מיומנויות ניהול פנימיות.

אם כן מה הלאה?
שילוב בין שיטות טיפול המותאמות לצורך מחד והתאמה לסביבת החיים מאידך. היתרון הגדול
בטיפול תרופתי הוא יכולת מתן מענה סימפטומטי העשוי לעזור ולהיות בעל ערך בל ישוער, בכדי
להקנות לאדם “זמן שקט” בתהליך הריפוי. אך האם יכול להווצר ריפוי ב”זמן שקט”?
אתגר גדול ביצירת תפיסה תלת מימדית של האדם, של גוף, נפש ורוח הפועלים יחד בתהליך
הריפוי, כחטיבה אחת. ברמה האופרטיבית מצד הפציינטים, דרושה ההבנה כי לצד הטיפול
13
התרופתי, יש להכנס לתהליך תנועתי, תזונתי ותודעתי. גיוס משאבים פנימיים ליצירת אותו כוח
פנימי, אותה דחיסות.
דחיסות שקרוב לוודאי לא תושג בתזונה לא בריאה, שאיננה עובדת עם הגוף, לא תושג בפעילות
אירובית מואצת, ודחיפת הגוף למאמצי קיצון הפוגעים במערכות שלד כמו עמוד שדרה, ברכיים
וגדילה מואצת ולא מאוזנת של תאי שריר בחדר הכושר.
אתגר זה, חולש גם לשדה המחקר ופיתוח תרופות המחקר. שדה המחקר לא יכול להמשיך
ולהתמקד בתהליכי גוף ביומולקולריים ללא התייחסות לנפש המאוחסנת באותם תאים.
מי אני ? האם הכבד שלי , הלב שלי, הרצונות שלי, השאיפות שלי, היחסים שלי עם ילדיי האם כל
אלו הוא אני? האם כל אלו הם חלק מהמהות הביומולקולרית של התאים שלי, האם כל אלו ישפיעו
על התנהותם?
השדה האינטגרטיבי הרואה את האדם לא רק כגוף אלא גם כרוח ונפש, כפי שהגדיר זאת דר.אנדו
וויל עשוי להוות כמעין מתאם בין לשונות שונים שפות שונות בחקר הרפואה. כוחה של
האינטגרציה בפיתוח כלי מחקר והערכה לאותן שדות הפסיכוביומולקולריים, ולבחון פיתוח המשגה
חדשה לתרופה וריפוי.
ורק שנהיה בריאים.