האם יש סיכון בנטילת מולטיויטמינים ומינרלים?
חוקרים בדקו קשר בין שימוש בתוספי ויטמינים ומינרלים לתמותה ב-38,772 נשים מבוגרות.
נבדק שימוש בתוספי התזונה על ידי דיווח עצמי. שימוש במולטי-ויטמינים הגביר ב-2.4% את הסיכון לתמותה, ויטמין בי-6 ב-4.1%, חומצה פולית ב-5.9% ,ברזל ב-3.9%, מגנזיום ב-3.6%, אבץ ב-3.0% ונחושת ב-18% .
שימוש בסידן, לעומת זאת, היה קשור באופן הפוך בהפחתת הסיכון ב3.8%.
התוצאות מתווספות לעדויות המצטברות כי אנטיאוקסידנטים והוויטמינים A ,E ובטא קרוטן, יכולים לגרום נזק. החוקרים מסכמים כי לא ניתן להמליץ על תוספי תזונה לצורך מניעת מחלות באדם בעל תזונה נאותה. יש לטפל רק בעת חסר ידוע. כן יש תועלת, ככל הנראה, לטיפול בוויטמין D, בעיקר בנשים שצריכת ויטמין D בתזונתן לקויה או שלא נחשפות לשמש.
http://archinte.ama-assn.org/cgi/content/abstract/171/18/1625
האם יש לקחת ויטמין E למניעת סרטן הערמונית?
מחקר שכלל 34,887 גברים, בדק השפעת תוספי ויטמין E (“אי”) וסלניום על הסיכון לסרטן ערמונית. נכללו במחקר גברים מעל גיל 50 ללא עדות לסרטן ערמונית בבדיקת PSA ובבדיקה רקטלית. הגברים חולקו באופן אקראי לארבע קבוצות: 8,752 קיבלו סלניום 200 מיקרוגרם ליום, 8,737 קיבלו ויטמין “אי” 400 יחידות בין-לאומיות ליום, 8,702 קיבלו שילוב ו-8,696 קיבלו תרופת דמה. נערך מעקב של 12-7 שנים. בקבוצה של תרופת הדמה נתגלו 529 מקרי סרטן ערמונית לעומת קבוצת מטופלי ויטמין E שבה נתגלו 620 מקרים. בקבוצת מטופלי הסלניום נמצאו 575 מקרים, ובקבוצת הטיפול המשולב נמצאו 555 מקרים. מסקנת החוקרים היא כי תוספי תזונה הכוללים ויטמין E מעלים משמעותית סיכון לסרטן ערמונית.
http://jama.ama-assn.org/content/306/14/1549
עד כמה יעילים שינויים באורח חיים לשיפור אורך החיים?
הקרדיולוג ד”ר Clyde Yancy, הנשיא לשעבר של ה-American Heart Association, הרצה ב-23/10 בכנס הקרדיו-וסקולרי הקנדי בוונקובר על שבעת הצעדים המומלצים לקידום חיים בריאים המקנים 50-40 שנות חיים לאחר גיל 50 וכ-90% סיכוי לחיות עד גיל 90 או 100, ללא מחלות לב ושבץ וכן ללא מחלות סרטן ואחרות. כלומר, בעזרת שבעת הצעדים המפורטים במאמר, ניתן להשיג תוחלת חיים ארוכה באיכות חיים טובה.
כיום ממלאים אחר כל ההמלצות פחות מ-10% מהאוכלוסייה. דרושים כלים להעצמת התושבים לניהול גורמי הסיכון ולמניעת מחלת לב.
http://www.sciencedaily.com/releases/2011/10/111021074730.htm
האם עיסוי משפר בעיות שינה וסימפטומים בנשים בגיל הבלות?
מחקר אקראי ב- 44 נשים בדק את יעילות העיסוי בטיפול בסימפטומי גיל המעבר ואינסומניה. הנשים חולקו לשלוש קבוצות – טיפול בעיסוי, טיפול בתנועה, וביקורת. לאחר 16 שבועות, דיווחו הנשים על עוצמת הסימפטומים השונים שחוו- כולל דיכאון, חרדה, אינסומניה ואיכות חיים. עפ”י השאלונים השונים, חל שיפור בסיפטומים בקבוצת העיסוי.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22017318
האם יוגה עוזרת להפסקת עישון?
מחקר ראשוני על יעילות היוגה כאמצעי להפסקת עישון.מחקר זה בוצע בקרב 55 נשים אשר עברו טיפול התנהגותי-קוגנטיבי להפסקת עישון. הנשים חולקו לשתי קבוצות- טיפול ביוגה ומפגשי הגברת מודעות לאורח חיים בריא.
בקרב הנשים שעברו טיפולי יוגה, נמדד אחוז המנעות מעישון רב יותר מאשר בקרב הנשים בקבוצת הביקורת. אחוז המנעות גבוה יותר בקבוצת היוגה, נצפה גם לאחר 6 חודשים (למרות שלא היה מובהק).
בקרב קבוצת היוגה אף נצפתה ירידה ברמות החרדה.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21992583
האם אקופנקטורה עוזרת למגרנה כרונית?
66 חולים הסובלים ממגרנות כרוניות חולקו לשתי קבוצות טיפול, למשך 12 שבועות- אקופנקטורה וטיפול ב- topiramate.
בקרב קבוצת האקופנקטורה חל שיפור והם סבלו מכמות התקפים קטנה יותר משמעותית, מקבוצת ה- topiramate. החולים אשר קיבלו דיקור אף סבלו פחות מתופעות לוואי (6% לעומת 66%).
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22019576
האם אקופנקטורה יכולה לעזור לשיתוק עצב הפנים?
מאמר סקירה המבוסס על 9 מחקרי ביקורת אקראיים הבוצעו לבדיקת יעילות אקופנקטורה בשיתוק עצב הפנים. ניתוח סטטיסטי מראה כי הדיקור שיפר משמעותית את התגובתיות למחלה ואת מצב החולים. הדיקור משולב עם טיפול קונבנציונלי, או דיקור כטיפול בודד נמצא יעיל יותר מטיפול קונבנציונלי בלבד. מכיוון שנערכו מעט מחקרים איכותיים, יש צורך במחקרים נרחבים יותר בכדי לבסס הערכה ראשונית זו.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21994030
אנטיאוקסידנטים במהלך אימון גופני- עוזרים או גורעים?
מאמר סקירה המבוסס על כ-23 מחקרים המצביעים כי בתנאים מסויימים, נתינת תוספי אנטיאוקסידנטים מונעת את יתרונות האימון הגופני ופוגעת בפעילויות פיזיולוגיות חיוניות כשדרי אינסולין והרחבת כלי דם. המלצת הכותבים, עד לחקר נרחב יותר, הינה לתזונה בלבד, העשירה באנטיאוקסידנטים, במהלך אימונים גופניים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22024938
האם יש מקום לטיפול בדיקור בנשים הסובלות מלימפאדמה?
מחקר ראשוני הבדק יעילות דיקור ומוקסה בשיפור בצקות לימפטיות בפלג גוף עליון, בקרב חולי סרטן. 33 חולי סרטן שד או סרטן ראש וצוואר, אשר היו 3 חודשים לאחר טיפול פעיל, קיבלו טיפולי דיקור ומוקסה.
המטופלים חשו כי חל שיפור במצבם- הן חולי סרטן השד והן חולי סרטן הראש והצוואר. בקרב חולי סרטן שד, תחושת השיפור נשארה גם 4 שבועות לאחר סיום טיפולי הדיקור/מוקסה.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=de%20Valois%20BA,%20Young%20TE,%20Melsome%20E.
האם יש מקום לרפלקסולוגיה בקשישים הסובלים מדמנציה?
17 חולי שיטיון קיבלו טיפול רפלקסולוגי יומי למשך 14 יום. מבדקי זכרון והתנהגות שהועברו למטופלים, הצביעו על שיפור כולל הנשמר גם שבועיים לאחר הפסקת הטיפול.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed?term=Moyle%20W%2C%20Johnston%20AN%2C%20O’Dwyer%20ST.
מה השפעת השוקולד על הופעת שבץ מוחי?
צריכת שוקולד על-בסיס קבוע עשויה להביא להפחתה של 20% בסיכון לשבץ מוחי
הנתונים ממחקר עוקבה על 33000 נשים, מראים כי ישנו קשר הפוך בין צריכת שוקולד ובין שיעורי שבץ מוחי. יתרה מכך, גם לצריכת כמות קטנה של שוקולד הייתה השפעה די גדולה על הורדת הסיכון לשבץ מוחי. בנשים שדיווחו על צריכת שוקולד בכמות הגדולה ביותר (66.5 גרם, או שתי שורות שוקולד בשבוע) נרשמה הירידה הגדולה ביותר בסיכון לשבץ מוחי, עדות לכך שצריכה גבוהה יותר עשויה לספק הגנה מפני שבץ מוחי.
עם זאת, החוקרים מזהירים כי שוקולד, ובעיקר חטיפי שוקולד, הם עתירים בשומן, סוכר וקלוריות, ולכן יש להקפיד על צריכה מתונה. עדיף לבחור בשוקולד כהה, בו לרוב כמות הסוכר קטנה יותר ותכולת הפלבנואידים גדולה יותר.
http://content.onlinejacc.org/cgi/content/full/58/17/1828
האם להומאופתיה יש אפקט בבדיקות מעבדה?
דיווח על מאגר מידע מקיף הכולל מעל 1500מחקרי מעבדה אשר בוצעו בהומיאופתיה. ב- 90% מהמחקרים אשר בוצעו על תמציות במיהולים הגדולים ממספר אבוגדרו, נמצאה יעילות. מחקרים בוצעו הן בבע”ח, צמחים, פטריות הן במדיומים נוספים. התמציות הנחקרות ביותר היו Arsenicum album, Sulphur ,Thuja .