לקהילת ברושים – שלום,

אנחנו שמחים להביא אליכם, שוב, סקירת מחקרים עדכנית שנעשית ע”י ד”ר גיל ברזילי.
קריאה מהנה ושנת לימודים מוצלחת ופוריה לכולם

שלכם,

עופר אפל

————————————————————

בניוזלטר המחקרים הפעם, מחקרים מרתקים על ג’ינסנג לאיזון משק הסוכר, הקשר בין שימוש באמצעי מניעה הורמונליים ודכאון, על יעילות הטיפול ב-Guasha למנפאוזה, טיפול באנגינה בעזרת דיקור, והיעילות של פטריית הריישי בטיפול בסרטן. כמו תמיד, הסקירה נועדה להביא לידיעתכם את ה”שורה התחתונה” בעוד אם תרצו להעמיק, אתם מוזמנים להיכנס ללינק המקשר לכל מאמר ולהוריד אותו ברחבי הקמפוס.

קריאה מהנה, ד”ר גיל ברזילי PhD

ג’ינסנג לאיזון משק הסוכר

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה בה בוצעה הערכה לתרומה של טיפול בג’ינסנג לאיזון הסוכר ושיפור הרגישות לאינסולין במטופלים עם סוכרת סוג 2 או פגיעה במשק הסוכר. בסקירה נכללו 8 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נבדקה ההשפעה של ג’ינסנג אמריקאי (Panax quinquefolius) או ג’ינסנג קוריאני (Panax ginseng) במינונים של 0.96-13.5 גרם ליום, לעומת פלסבו, על מדדי הסוכר והאינסולין.

בניתוח כולל של הנתונים לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית ברמת ההמוגלובין המסוכרר HbA1c בין קבוצת הג’ינסנג לקבוצת הביקורת. עם זאת, נטילת תוסף ג’ינסנג הייתה יעילה להורדת רמת הסוכר בצום (אך לא בקרב משתתפים שנטלו תרופות להורדת הסוכר או אינסולין), רמת האינסולין לאחר הארוחה ולשיפור התנגודת לאינסולין (HOMA-IR), ללא הבדל בין הקבוצות ברמת הסוכר לאחר הארוחה וברמת האינסולין בצום.

בהתייחס לפרופיל השומנים, נמצא כי ג’ינסנג היה יעיל להורדת רמת טריגליצרידים, כולסטרול כללי ו-LDL, ללא השפעה על רמת HDL. החוקרים מסכמים כי נטילת ג’ינסנג עשויה להיות יעילה לשיפור איזון הסוכר והרגישות לאינסולין במטופלים עם סוכרת סוג 2 או פגיעה במשק הסוכר.

המאמר מוגש בחסות “נטורופדיה – האנציקלופדיה לרפואה טבעית”.

על הקשר בין שימוש באמצעי מניעה הורמונליים ודכאון

מיליוני נשים ברחבי העולם משתמשות באמצעי מניעה הורמונליים. מחקר גדול מדנמרק שפורסם חודש שעבר בעיתון היוקרתי JAMA בדק האם יש קשר בין שימוש בסוגים שונים של אמצעי מניעה הורמונליים ואבחנה של דיכאון ו/או שימוש בתרופות נוגדות דיכאון. המחקר כלל מעל 1 מיליון נשים בגילאים 15-34 שהיו במעקב בין השנים 2000 ו-2013 ללא תסמיני דכאון לפני השימוש באמצעי מניעה.

התוצאות הראו שבהשוואה לקבוצה דומה של נשים שלא השתמשו באמצעי מניעה הורמונליים, אלו שהשתמשו בגלולה משולבת היו בסיכון גדול של 23% להשתמש בתרופות נוגדות דכאון. אלו שהשתמשו בגלולות שכללו רק פרוגסטרון היו בסיכון מוגבר של 34%. אלו שהשתמשו במדבקה, טבעת או התקן תוך רחמי חוו סיכון מוגבר ומשמעותי (עד כפול) מאלה שהשתמשו בכדורים בלבד. התוצאות הראו שהסיכון קטן ככל שהגיל מבוגר יותר והיה משמעותית יותר גבוה בקבוצה של בנות 15-19. המסקנות חשובות לנשים השוקלות אמצעי מניעה.

יעילות הטיפול בגא-שה (Guasha) למנפאוזה

גאו-שה היא טכניקה נפוצה בשימוש ברפואה סינית, במקביל לדיקור. מחקר זה, מסין, בדק את היעילות והבטיחות של טיפול גאו-שה בסימפטומים הקשורים למנפאוזה, כמו גם רמות הורמונים בנבדקות. המחקר היה פרוספקטיבי, אקראי ומבוקר וכלל 80 נשים אשר חולקו לקבל 15 טיפולי גאו-שה פעם בשבוע בתוספת טיפול קונבנציונלי במשך 8 שבועות, בעוד אלה בקבוצת הביקורת קיבלו טיפול קונבנציונאלי בלבד.

התוצאות הראו שיפור משמעותי ואפקט גדול יותר בקבוצת שקיבלה טיפולי גאו-שה בנוסף לטיפול קונבנציונלי. כמו כן הפחתות של גלי חום/הזעה, נדודי שינה, עצבנות, מלנכוליה, עייפות וכאבי הראש היו יותר משמעותיות בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת (P <0.05). לא היו הבדלים משמעותיים ברמות האסטרוגן בדם, FSH או LH בין שתי הקבוצות. הטיפול עשוי לשמש כטיפול מבטיח ויעיל שאינו תרופתי.

דיקור לאנגינה פקטוריאליס (תעוקת לב)

תעוקת לב, מאופיינת ע”י כאב קצר בחזה המקרין לעיתים לצוואר, לסת, כתף, גב, זרועות ורום הבטן. אנשים הסובלים מתעוקת לב בעלי סיכון גבוה יותר לאוטם לבבי ומוות פתאומי. מחקר זה מסוג מטה-אנליזה בדק את יעילות ובטיחות הדיקור בטיפול באנגינה יציבה. המחקר כלל 8 מחקרי מסוג RCTs (רנדומלי, מבוקר) ו640 חולים כש 372 טופלו בדיקור ו-268 חולים קיבלו תרופות קונבנציונליות.

התוצאות הראו כי דיקור שיפר משמעותית, כלומר הקל על תסמיני אנגינה בצורה משמעותית כולל התוצאות שנמדדו באלקטרו-קרדיוגרפיה. התוצאות בדיקור הראו גם עדיפות על תרופות קונבנציונליות, אך לא היה שיפור משמעותי בהפחתת הצריכה של ניטרוגליצרין בין שתי קבוצות ודיקור עבד יותר לאט מניטרוגליצרין. דיקור עשוי להיות טיפול יעיל עבור אנגינה יציבה אך נדרשים עוד ניסויים קליניים.

האם אכן קיימת תמיכה מחקרית לשימוש בפטריית ריישי במסגרת הטיפול בחולי סרטן?

בסקירה שיטתית ומקיפה נבחנה היעילות והבטיחות של השימוש בפטריית ריישי (Ganoderma lucidum) במסגרת הטיפול בחולי סרטן, וכן ההשפעה על ההישרדות לטווח הארוך, על הגידול הסרטני, על הפעילות החיסונית ועל איכות החיים של המטופל. בסקירה נכללו 5 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נבדקה ההשפעה של פטריית ריישי לעומת טיפול חלופי או פלסבו בחולי סרטן בכל שלבי המחלה. החוקרים מציינים כי באופן כללי האיכות המתודולוגית של המחקרים הינה נמוכה ודיווח התוצאות היה בהיבטים רבים בלתי מספק.

במטה-אנליזה שנערכה על הנתונים נמצא שבהשוואה למטופלים שקיבלו טיפולי כימותרפיה / רדיותרפיה בלבד, אלה שנטלו בנוסף גם פטריית ריישי היו בעלי סיכוי גבוה בכ-50% לתגובה חיובית לטיפול (p=0.02). כמו כן, שימוש בפטריית ריישי בלבד היה פחות יעיל מהטיפול המשולב. עוד נמצא כי שימוש בפטריית ריישי הוביל לשיפור הפעילות החיסונית ואיכות החיים ברמת מובהקות גבוהה בהשוואה לקבוצת ביקורת. במחקר אחד דווח על תופעות לוואי קלות, כולל בחילה והפרעות שינה אולם לא דווח על רעילות דם או כבד.

החוקרים מסכמים כי לא נמצאו עדויות המצדיקות שימוש בפטריית ריישי כטיפול קו ראשון בחולי סרטן ואין מספיק עדויות להערכת ההשפעה על ההישרדות לטווח הארוך. יחד עם זאת, נמצאה תמיכה ליעילות של פטרייתריישי כטיפול תומך לשיפור התגובה לטיפול הכמותרפי או הרדיותרפי והפעילות החיסונית. הטיפול נמצא בטוח ונסבל היטב על ידי מרבית המטופלים. החוקרים מסכמים כי ישנם בספרות כמה דיווחים על השפעות שליליות ומציעים לעשות שימוש בפטריית ריישילאחר שקילת התועלות מול הסיכונים והעדפות המטופל. הם קוראים לביצוע מחקרים נוספים באיכות מתודולוגית טובה יותר בדגש על ההשפעה על ההישרדות לטווח הארוך.

המאמר מוגש בחסות “נטורופדיה – האנציקלופדיה לרפואה טבעית”.