מאת: שלומית אנקר מרכזת תחום הרפלקסולוגיה ביחידה לרפואה אינטגרטיבית במכון האונקולוגי, ביה”ח מאיר. מרכזת מגמת רפלקסולוגיה בקמפוס ברושים. בעלת קליניקה פרטית.

חרדה היא אחת מהתלונות הנפשיות השכיחות כיום. ומה הפלא? אנחנו שואלים את עצמנו, נוכח אורח חיינו העמוס, הלחוץ, האירועים המקיפים אותנו. אולם ככל שנרד לעומק הדברים נבין שלמרות שבאמת יש המון סיבות טובות לפחדים ולחרדות, לא כולם חרדים. יש מי שהחרדות ולרוב גם הפחדים מוכרים להם מגיל צעיר ומלווים אותם ברמות משתנות כל חייהם, ויש מי שהחרדות תפסו אותו “פתאום”. החרדות מגוונות באופיין ומלוות אנשים לא מעטים סביבנו. הטיפול הוא פרטני ומתייחס לאדם הספציפי שמגיע לטיפול, לסיבות ולמאפייני החרדה ממנה סובל.

חרדה היא מצב של עוררות גופנית ונפשית ופחד ממקור לא ידוע ושאינו תואם לאיום האמיתי הקיים במציאות. חרדה יכולה להתפתח לכדי הפרעת חרדה כאשר היא מעוררת באדם מצוקה סובייקטיבית המקשה על התפקוד היומיומי. זוהי כנראה ההפרעה הנפשית הנפוצה ביותר. במצב של חרדה הגוף מגיב בתגובת דחק ומתכונן לצורך לשרוד. יתכנו תופעות כגון עליה בדופק, עליה בלחץ הדם, קושי נשימה, מתח שרירים ועוד. המחשבות נוטות לראיה שחורה של המצב עם קושי לראות מוצא אפשרי להתמודדות. מבחינה התנהגותית קיימת נטייה להימנע מגורמים מעוררי פחד. אולם במצבי חרדה קיים פרדוקס, שכן גורם הפחד אינו ידוע בדרך כלל ולכן קשה להימנע ממנו. נוצר מצב של פחד מהפחד, פחד מהחרדה.

בהבנה ההוליסטית החרדה היא לרוב ביטוי פיזי לתגובה רגשית עזה שמתחברת לחוויה של פחד קיומי, של שמיטת הקרקע. ברפלקסולוגיה אנו מדברים על פלישת מים לאדמה, קרקע שהיציבות שלה מתערערת כי נהייתה בוצית, מוצפת ברגשות. ההצפה הרגשית תגיע לעיתים על בסיס קרקע שלא הייתה יציבה מלכתחילה. מצבים כמו חוסר בטחון כלכלי, קושי זוגי, מחלה, יכולים להחליש את תחושת הביטחון הקיומי שלנו- את האדמה, ועל בסיס כזה קל להגיע לכדי הצפה. המעניין הוא שבמקרים רבים דווקא מטופלים שבדר”כ נראים או תופסים עצמם כחזקים, הגיוניים, בשליטה או שמצפים מעצמם להיות כאלה, סובלים מחרדות.

לאורך השנים ועם הניסיון שצברתי הבנתי שקיים מבנה מסוים בטיפול במצבי חרדה, למרות שכל מקרה לגופו וכל מטופל מגיע עם הסיפור שלו, עם הכוחות והקשיים. המהות המרכזית בטיפול היא נוכחות וקשב. אני מקשיבה למטופל, שואלת שאלות ומקשיבה לעומק לתשובות. אני מאפשרת לרגליו לספר לי את סיפורו בדרכן. אני נוכחת, לא שופטת, פותחת מרחב מאפשר ומכיל.

במרבית המקרים התחלת התהליך תהיה בטיפול מכיל, מרגיע ומקרקע. אין מה לצאת לדרך ולחקור סיבות או לשנות דפוסים לפני שהקרקע מתייצבת מעט תחת הרגליים. בטיפול יהיה דגש על הרגעה עצבית, ועל חיזוק וביסוס היציבות והביטחון. היבטים נוספים שיסייעו בעיבוד ראשוני כגון שיפור הנשימה וחיזוק מערכת העיכול כחלק מיכולת העיכול של החוויות. השלבים הבאים יגיעו לעיתים בסדר כרונולוגי במהלך סדרת הטיפולים ולעיתים יחפפו או יתחלפו (כי בכל זאת, אין מטופל אחד דומה למשנהו ואין טיפול אחד זהה לאחר).

לרוב אני מעוניינת לשפר ולחזק את יכולת הביטוי הרגשי של המטופל. אדם מוצף רגשית מתקשה לעיתים לבטא את הקושי, לתת לו מקום וביטוי. ודאי אם זהו אדם המצפה מעצמו לחוזק ושליטה. אני פותחת מרחב להתבוננות, לנשימה ולביטוי ללא שיפוט. מפעילה קשב פנימה למשל דרך המערכת ההורמונלית, מרחיבה את מערכת הנשימה והביטוי, פועלת לאיזון עודף נוקשות ושליטה ולשחרור עדין של פסולת ורעלים.

בשלב הבא וככל שהמטופל מצליח לחוות יותר יכולת להתבוננות פנימית אני מסייעת לו להיזכר ולפגוש מחדש את העוצמות שבו. ברגליים, נמצא מקומות של חוסר איזון אצל המטופל ובמקביל נפגוש את הכוחות שמהם הוא שואב את העוצמות שבו. במצבי חרדה, קל לעיתים לשכוח את הצד החזק של המטבע. קל לעיתים לשקוע לדיכאון. החרדה מביאה איתה חוויה של אין מוצא, קושי לראות את האור בקצה המנהרה ואת הסיכוי לצאת מהמצב החרדתי. זוהי זכות בעיני לשקף למטופלים את מקורות הכוח הקיימים בהם, ולעבוד איתם על חיבור מחודש אליהם. להיזכר איתם מה עושה להם טוב ומה מחזק אותם. לפתוח את החושים ולראות קדימה. לחזק את האלמנט הדומיננטי. לנשום ולהגדיל את מרחב המחיה.

בשלב הזה, לרוב ישנה הטבה בהתקפי החרדה, בתדירותם ו/או בעצמתם. כאן ניתן להתחיל להתבונן בפחדים. זהו תהליך של שחרור הפסולת ועיבוד החוויות. שחרור השליטה וחיבור ל ”כאן ועכשיו”. חשוב לי בשלב זה במיוחד לחזק את המיכל, להיטיב את יכולת ההכלה של אותה קרקע שנהייתה בוצית. לחזק את הביטחון העצמי של המטופל, את הביטחון שלו ביכולת שלו להתמודד, לחזק מחדש את האדמה והאש ממקום מאוזן יותר. היכולת להתבונן בפחד, “להביט לו בעיניים”, מביאה לרוב להבנה שהוא פחות נורא ממה שהיה נדמה.

השלב האחרון יהיה לחזק קבלה עצמית ואהבה עצמית, מי שאני על פחדיי וחרדותיי. כשאני חושבת על טיפול בחרדות המשפט שעולה בראשי הוא “לחבק את החרדה שלי”. הגדלת או חיזוק היכולת להכיל ולקבל את הפחדים והחרדות כחלק ממני מאפשרת יכולת התמודדות טובה יותר. אני מאמינה בהתמודדות מתוך קבלה ואהבה ופחות דרך מלחמה. ומניסיוני בדרך זו גם קל יותר, בסופו של דבר, לשחרר את החרדות.